להלן מצ"ב מסמך ההתנגדות של המועצה לשימור אתרים כפירוט לנזקים העלולים לקרות כתוצאה מאישור תוכנית תפרי נווה צדק
2 יולי, 2009
לכבוד:
גב' גילה אורון
יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה
משרד הפנים
דרך מנחם בגין 125 קומה 13
תל אביב , מיקוד 67012
הנדון: התנגדות לתוכנית מופקדת תוכנית 3501 "תפרי נווה צדק דרום"
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ( להלן : המועצה לשימור אתרים) רואה חשיבות בהכנת תוכנית למתחם תפרי נוה צדק דרום=מתחם שכונת נווה שלום ההיסטורית, המיועדת לשמור על מרקמה ההיסטורי של השכונה על החלקות הקיימות, אופיה האדריכלי ולשמר את מבניה ההיסטוריים (ראה דברי הסבר ומטרות התוכנית עמ' 2 ועמ' 8 ). עם זאת לאחר בחינתה של התוכנית עולה כי בפועל עם הוספת תוספות בניה מתוכננת על חלק ניכר מהמבנים ההיסטוריים והמבנים לשימור כמו גם בניה חדשה , נושא החניות הגידור וכו' יאבד המתחם את יחודו ואופיו.
מסיבה זו וכפי שיפורט בהמשך מגישה המועצה לשימור אתרים התנגדותה לתוכנית זו: תוכנית מס' 3501 "תפרי נווה צדק דרום"
בהתנגדות זו נציג את חשיבות המתחם כולו ואת ייחודו וחשיבותו הלאומית של מתחם שערי תורה שנודע כמתחם בו פעל הרב קוק והיה לסמל להתיישבות העברית החדשה דמות מרכזית בספרות בהיסטוריה והמורשת של ארץ ישראל.
כמו נתייחס לסעיפי התוכנית השונים.
א. רקע: שכונת נווה שלום (כמצוין גם בנספח השימור) היא השכונה העברית השניה שנבנתה מחוץ לחומות יפו בשנת 1890, שלוש שנים לאחר יסודה של נווה צדק. שכונה זו היא פרי יוזמה של איש אחד- זרח ברנט, חובב ציון שנמנה עם ראשוני היוצאים מחוץ לחומות ירושלים וממייסדי המושבה פתח תקווה. נווה שלום היתה לימים בין השכונות אשר היו לימים לעיר תל אביב. . זרח ברנט גם התקין מבני ציבור לטובת הקהילה (חלק ממבנים אלה מיועדים על פי התוכנית לשימור ויוצגו בהרחבה בהמשך). השכונה הייחודית נבנתה בשלבים; תחילה הוקמה שורת בתים אחת ולאחר זמן קצר נוספו רחובות נוספים.. תוך זמן קצר עברו לשכונה החדשה מיפו מוסדות הדת והוקמו חדשים. בשנת 1895 מוקם עבור עדת האשכנזים תלמוד תורה במימונו של זרח ברנט בן שבעה חדרים שכלל בית מדרש , בית תבשיל, כיתות לימוד ואולמות מלאכה מתחם שהפך עד מהרבה למרכז הפעילות של הרב קוק. בהמשך יקומו עוד בתי כנסת ובתי מדרש ספרדים ואשכנזיים , מקוה בית מרחץ ועוד כמו גם בתי ספר עיבריים מודרניים יחיאלי ואליאנס ( מרכז סוזן דלל של היום). כיום, שכונת נווה שלום בדרום-מערב שכונת נוה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש. למרות התלאות שעבר מתחם זה במשך השנים שרדו מבני מגורים מקוריים רבים של השכונה הבולטים בגגות הרעפים הטיח האדמדם ובחלונות המעוטרים וגם מבני ציבור הבולט בהם הוא מתחם שערי תורה לו חשיבות גבוהה ביותר לשימור כפי שיפורט לעיל. - מתחם שערי תורה (תא שטח 212)– מתחם שערי תורה המוכר לציבור כ"מתחם הרב קוק" כולל בית כנסת , בית מדרש ובית מלאכה שהתמקמו בחמישה מבנים. הוא משתרע בין הרחובות שמרלינג ואלעזר. בימיו הטובים הוא הכיל שישה חדרי כיתות, גן אחד, חדר מורים אחד, חדר אוכל לתלמידים, משרד, מרפאה, מטבח עבור השמש, בית מלאכה ובית כנסת גדול עם עזרת נשים. הוא כלל כ5 מבנים מחוברים סביב חצר פנימית. המבנים הכילו את בית המדרש, בית המלאכה וכיתות לימוד שכונו שטיבלאך . הקומה השנייה של בית הספר ברחוב אלעזר הפכה לישיבת "ברכות" וחלק מבית המלאכה ברחוב שמרלינג 5 הפך לבית כנסת "הנץ". מתחם זה היווה חלק מרכזי מחיי החברה , התרבות והדת של תושבי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו העתיקה. תקופת הזוהר הייתה בתקופתו של הרב קוק, רבה של יפו והמושבות החל משנת 1904. הרב קוק פרש את חסותו על בית הספר לתורה ומלאכה והפך לפטרונו. כך הגשים את חזונו על שילוב החומר ברוח. בית הכנסת שערי תורה הפך לבית הכנסת המזוהה כבית הכנסת של הרב קוק בו נהג להתפלל ושימש כרב בית הכנסת. החצר הפנימית הייתה מרכז חברתי בה נשאו הספדים ולהבדיל חתונות. עוד נציין כי מבני בית הכנסת, דמותו של הרב קוק ובית הספר הונצחו בזיכרונות בני התקופה -רבי בצלאל לפין שהיה המייסד, המורה יעקב חורגין, הצייר נחום גוטמן, יעקב רימון, אבשלום פרנק ועוד רבים ,שהנציחו לנו בזיכרונותיהם מתחם שהפך לאחד מנכסי צאן ברזל של הישוב היהודי המתחדש. הגורל המר של המבנים מבחינה פיזית קשור לעימות הערבי יהודי. ההרס ממנו לא התאוששו המבנים החל בתקופת המלחמה ב1948. חלקים שלמים נהרסו הן מבית הכנסת והן מבית הספר בהפגזה אווירית של חיל האוויר המצרי ועוד פעולות איבה על ידי פורעים ערביים על קו הגבול בין השכונה הערבית מנשיה ונווה שלום. בשנות השמונים נעשו בבית הכנסת במתחם עבודות הצלה ע"י המועצה לשימור אתרים ועמותת מורשת הרב קוק. נציין כי האתר כבר סומן בסקרים היסטוריים כאחד האתרים החשובים לשימור בארץ. אנו מעריכים את העובדה כי בתוכנית המופקדת קיימת התייחסות מיוחדת למתחם זה למתחם "שערי תורה", בה הוא מוגדר כמתחם לשימור מחמיר. אך בירידה לפרטים, מסתמן כי בפועל קיים חשש אמיתי לאופיו מהותו של המקום. על פי התוכנית האתר מיועד למגורים ומסחר במקום לשמש מתחם ציבורי עם זיקת הנאה לציבור לפי יעודו המקורי. כבר כיום הוא משמש חלק מציר התיירות למטיילים הרבים הפוקדים את השכונה. ראוי ש האתר זה יטופל וישוקם כך שיוכל להחשיף לתיירות רחבה יותר וסיורי ילדי הגנים, ולילדי בתי הספר.
ב. אנו קוראים לועדה המחוזית להחזיר המתחם ליעודו המקורי כמתחם ציבורי. זהו אתר שסימל לאורך השנים סובלנות והידברות, בו פעלו זה בצד זה, בית מדרש ובית מלאכה-סמל לסובלנות חברתית ברוח הרב קוק ששימש בשנים 1904- 1914 כפטרון המוסד. נבקש להבטיח כי ערכו התרבותי והאדריכלי ישומר. נבקש לא לאפשר תוספות בניה על המבנה הסמוך לבית המלאכה והחזרת מבחנה החצר המקורית. כאמור ,חשוב להשמיש מחדש את המבנים ההיסטוריים ליעודים ציבוריים תרבותיים ; כאן ראוי להקים לעמדתינו את המרכז הקהילתי של השכונה. ניתן לשמיש מבנים היסטוריים לשימושים דוגמת מרכז מבקרים, סיפריה, חדר התכנסות עם פאן קהילתי, בית הכנסת. לצד גן ילדים או צרכי קהילה נוספים. מבחינת התוכנית התרשמנו כי ניתן וראוי לשנות את השימושים ולוותר על השטח שהוקצע בה מלכתחילה למבני ציבור ( מגרשים 300 קטן מאד ממילא מתאים יותר למגורים + 301 לא ברור מה היקף הבניה הציבורית בפועל המיועדת למתחם. )
ג. כמו כן נבקש להבטיח את שימור מלא את שני מבני בתי הכנסת (המופיעים בתוכנית לשימור אך לא מחמיר= תוספת בינוי ושינו יעוד אפשרי) ברחוב חברת ש"ס 7, ו"בית המדרש החב"די" ברחוב עין יעקב, פינת רחוב מגדל. יש לאסור כל תוספת בניה ולהבטיח שימור פנים המבנה כמו גם חזיתותיו והבטחת פעילות ציבורית במקום. באשר לבית הכנסת של חברת ש"ס אנו עומדים על הצורך כי התוכנית המאושרת, לא תתייחס רק לשימור המבנים ברמה החיצונית, אלא תוסיף ותיתן תוקף חוקי לבית הכנסת הפעיל במקום, מתוך חשש שבהעדר חוק, יפלשו למקום ויהפכו אותו לבית מגורים, כפי שנעשה בבתי כנסת רבים אחרים בשכונה. וכי בית המדרש החב"די, שהינו נכס בבעלות העיריה, שעל חשיבותו ההיסטורית, הארכיטקטונית והספרותית, נכתב במקומות רבים. לנוכח שמועות על רצון העירייה להקים בתוך מבנה בית הכנסת, גן ילדים, אנחנו תובעים ליישם את חוק השימור החל על המבנה הן ברמת השימור החיצוני, והן ברמת השימור הפנימי, ולפתוח את בית הכנסת לקהל הרחב.
ד. כגוף המרכזי הפועל מיום יסודו להצלת אתרי מורשת בישראל ומתוך ניסיונינ ו הרב אנו קוראים לחברי הועדה לשקול את נושא ערכי התרבות על פני ערכי הנדל"ן0 ולחשוב איזה ניכסי תרבות אנו מותירים לדורות הבאים.. מתחמים המספרים סיפור מורשת יהודית כוללים גם שימורם של בתי כנסת ומבני ציבור נוספים לשימוש הדיירים אך גם ובעיקר לצורכי התיירות ושמירת המצורשת. וכפי שקיימת האפשרות לבקר בבתי הכנסת של פראג ,ברלין , בודפשט,וארשה ניו יורק ואתרים נוספים בעולם שהשכילו להבין שיש באתרים אלה ערך מוסף למבקרים, ראוי היה שגם אנו נפעל בדרך דומה בידינו הדבר.
ה. ניתן להתרשם כי תוכנית זו ממשיכה את "רוח השימור של נוה צדק" מתחם בו, בניגוד לדעה הרווחת, לא שומר כמעט דבר בפועל ; נהרסו מבנים רבים, בתי הרכבת היחודיים, שקיבלו תוספות קומות סגירת המרחבים הציבוריים, הרס מבני ציבור וכמעט 0 זיקת הנאה לציבור למבנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומי. אנחנו מציינים זאת לאור העובדה כי בנוה שלום נשמרו עדיין הרחובות ההיסטוריים עם שפתם היחודית ומבני הציבור להם חשיבות ציבורית כמו מתחם שערי תורה מרבית המבנים ההיסטוריים מיועדים למסחר ולמגורים ללא כל התייחסות למורשת הקשורה בהם.
ו. הצגת היקפי השימור בתוכנית מטעה;דומה שיש שימור של ממש של דשפע מבנים והריקמה הקיימת ,אך כפי שגם מוצג בניספח השימור בסעיף 7: " בתוכנית 110 חלקות מהן 9 לשימור מחמיר 2 ריקות עם זכויות מתאימות למבני שימור ו25 חלקות לשימור לא מחמיר שניתן להוסיף עליו זכויות..( כ32% חלקות לשימור)"= היקף נמוך ודל זה של מבנים לשימור משמעותו הרס כמעט מוחלט של המאפיינים המקוריים של המרקם ההיסטורי עליו מתעתדת להגן תוכנית זו. פרט ל9 המבנים כל המבנים המופיעים בנספח שלכולם ערך גבוהה לשימור בעצם יאבדו את צביונם לחלוטין.
ז. כן נדגיש כי לפי תב"ע קודמת אין כל זכויות בניה מובטחות על כל המשתמע מכך. זהו נתון חשוב בדיון על דרכי שימור השכונה ואופיה. כלומר בצורך לשמר המבנים ולשקם השכונה שתשמור את הצביון האמיתי בכל השכונה ולא במקבץ קטנטן שכונה בתוכנית "אתר לשימור" ולא תצא מנקודת הנחה שזכויות הבניה הן תנאי לפיתוח. כן נוסיף ונציע לבחון דרכים לתמרץ יזמים לטפל במבנים היסטוריים במתחם שלא סומנו לשימור ובתמורה יקבל יזם שכזה ששומר על הקיים סוג של תוספת תמורת מניעת ההרס. יעודים של מבנים- לבדוק היכולת להפעיל עסק הגדרות מדוייקות שלא יאבד אופי המקום.
באשר לסעיפי התוכנית:
סעיף 1.7 מסמכי התוכנית- אנו מברכים על הכנת נספח שימור מחייב לתוכנית אך עם זאת לעמדתינו אין במסמך זה די ובמיוחד שמדובר במתחם היסטורי יחודי זה. ראוי היה לעמדתינו כפי שמקובל כיום במתחמים אחרים לשימור בארץ. לתוכנית נערך סקר כולל היסטורי ותב"עי ע"י העיריה וראוי היה להשלים ולהכין נספח בינוי מחייב מפורט לכל מבנה הכולל בתוכו הנחיות שימור מפורטות למבנים ההיסטוריים והנחיות לבניה החדשה לראות איך זו משתלבות זו בזו ולא לקיים דיוטן נקודתי לכל מגרש בנפרד לכשתוגש הבקשה והתיעוד יעשה על ידי היזם.
כפי שמופיע בניספח השימור בתוכנית 110 חלקות מהן רק 9 לשימור מחמיר 2 ריקות עם זכויות מותאמות למבני שימור ו25 חלקות לשימור לא מחמיר שניתן להוסיף עליהן זכויות
אנו ממליצים שעיריית תל אביב תקדם תוכנית/ נספח שימור מפורט עם הנחיות שימור פרטניות לכל המבנים והאתרים במתחם כבסיס למתן ההיתרים. במצב המוצע בתוכנית זו יתקבלו ההחלטות באופן נקודתי מול יזמים ספציפיים -הליך שעשוי לפגוע בשימור האוטנטיות של המתחם . להכי בו פרטים של חלונות סוגי טיח מפת צבעים וכו'
מסמך שכזה יכול להוות כלי תיכנוני שיעזור למתכננים .
סעיף 2.1 מטרת התוכנית – "שמירה והחייאה תוך שמירה על אופי הבנייה ועל המרקם הקיים...." התוכנית אמנם הגדירה מבנים רבים לשימור אך למספר לא מבוטל מאפשרת זכויות בניה נוספות וגם מאפשרת הרס מבנים היסטוריים נוספים שלא יועדו לשימור ובניה חדשה של 3 קומות ועליית גג ומה שמעורר חשש אימיתי כי בדרך זו בעצם יהרס המרקם הקיים .
סעיף 2.2 עיקרי הוראות התוכנית " סימון מבנים לשימור וסיווגם וקביעת הוראות שימור" – לעמדתינו ראוי היה לשמר את כל המבנים ההיסטורים שעלו מתוך הסקר הראשוני שביצעה העיריה ולהבטיח את שימורם של כולם בגובה קיים וכמו כן כפי שכבר צויין לבחון היטב את סוגי השימושים במבנים אלה.
סעיף 4.1.2 הוראות לבנייה חדשה וסעיף 4.2 מגורים ב'
קיימת חשיבות לשמירת קו בניין 0 בכל החזיתות זוהי השפה האדריכלית המיוחדת של המקום וכח המתחם הוא בשימורו המרקמי כמו שגם מוגדר במטרות התוכנית.
המועצה לשימור אתרים מתנגדת לתוספות הבניה על המבנים לשימור במגורים א' וב' וכן להיקפי הבניה במתחם מגורים ב' שיפגעו לחלוטין במימדי הרחובות שאופיינו בבניה חד קומתית. מתנגדים נחרצות להעלאת הבניה לגובה 3 קומות בתחום השכונה – יש לוותר על זכויות עודפות בתחום התוכנית למעט אולי במזרח המתחם באיזור החיבור עם הבניה הגבוהה. וגם אז רק בקו מבנים אחרון.
4.3.2 ב'8 באשר לפטור מחניה- אנו חושבים שאסור לאשר כלל חפירת חניות תחת המבנים ההיסטוריים בכל שטח התוכנית וגם לא חניות בחצרות החלקות .
כמו כן ניתן להתרשם כי למרות שכל הנחיות השימור יהיו תחת פיקוח מחלקת השימור העירונית , חוות הדעת שלהם אינה סופית, והועדה המקומית יכולה לקבוע אחרת. מצב מדאיג כשמדובר במתחם היחידי בכל התוכנית בו ניתן להתרשם שישומר בצורה אוטנטית.
4.3.2 ב'9- האמירה שלא תהיה פגיעה במבנה היא מעורפלת חשוב להדגיש כי לא ישונה היקף הגג חומרי הבניה וכו'
4.5 מבנים ומוסדות ציבור
כפי שכבר צויין אנו מתרשמים שהמגרש 300 המיועד למבנה ציבור לאור כל הנחיות התוכנית הוא כה קטן עד כי לא יוכל להכין כמעט אף אחת מהפונקציות הציבוריות המוצעות. זה נראה לא רציני התקנות המוצעות לא מאפשרות שם דבר וגם לא חניה של ממש. אולי ניתן יהיה בית מגורים להכניס במקום לכן הצענו בין השאר להעביר את השטח הציבורי למתחם שערי תורה.
6.2 מבנה לשימור שאינו בתחום האתר לשימור
כאמור אנו מתנגדים לתוספות הבניה יש לשמר כל מבנים אלה במימדיהם המקוריים ולטפל בהם על פי תיעוד היסטורי והנחיות וליווי מחלקת השימור העירונית. תוספות הבניה הורסות מבנים אלה. (נדגיש כי אין דין תוספת בניה על מבנים חד קומתייים אלה המיצגים את ראשיתה של תל אביב בשלהי המאה ה19 לתוספת בניה על מבני באוהוס משנות השלושים של המאה העשרים....)
6.2.3 לא ברור מי קובע בין מגורים א' לב' כלומר היקפי תוספת הבניה- לפי סעיף זה האם המחלקה לשימור יכולה לקבוע באיזור מגורים ב' אי תוספת או תוספת קומה על מבנה במגורים ב' בהם מותרת בניית 3 קומות – בדרך זו , עם הזמן לא יוותרו כלל בתים חד קומתיים במתחם= לא תשומר הרקמה המקורית כלומר לא יממושו מטרות התוכנית.
6.2.7 לא ברור מה משמעות בפועל של "הבית הנוסף" המתוכנן בתא שטח 212 "שערי תורה"= "מתחם הרב קוק" . כן ראוי היה כפי שפורט לעיל שתהיה תוכנית הנחיות מסודרת לעיריה באשר לשימור והוראות הבניה לכל אתר במתחם ולא להשאיר זאת לשלב המסע ומתן עם היזם במקום שבידיו מופקדת הכנת תיק התיעוד... כן ראוי להגדיר מהנה זה כמו כל מבני המתחם כמבני ציבור לפי יעודם המקורי.
6.4 הוראות בינוי ואדריכלות:
6.4.4 קיימת חשיבות לשמירת קו ה0 זהו אופי הבנייה בשכונה הוספת מרפסת בולטת בחזיתות תשבור קו זה.
6.4.9 אנו מתנגדים לחניה במגרשים- חניה במגרש משנה יחס של מבנה לרחוב בריקמה כל כך עדינה; בגלל שחזית כל כך צרה וקו הבניה הוא 0 , ברגע שמאפשרים חניה במגרשים עשוי לשנות לחלוטין את חזות הרחוב . בהנחה שכל מקטע של חזית בית 6-7 מ' 3 מטרים חניה עוד כמטר שער כניסה + מערכות ומתקני תשתית נדרשים ( ראה סעיף 6.4.10) וכך נוצר רחוב מעין "רחוב אילם" של שטחי שירות במקום חזית אופיינית לשכונת נוה שלום. עם פתחי החלון היחודיים ודלת. אין סיבה אם כן לחניה במגרש ויש למצוא פתרון חניה ברחוב או בהיקף השכונה . כן מתנגדים להקמת חומה במקומות בהם חזית לא מסחרית חומות שיסתירו את החזיתות היחודיות של המבנים.
6.4.15 אנו מתנגדים לאיחוד חלקות מהלך שיפגע בפרצלציה המקורית של השכונה ועשוי לפגוע בייחודה ואופיה.
6.6 אנו מתנגדים להקמת חניונים ומרתפים מתחת למבנים לשימור הם מסכנים המבנים ואת סביבתם הקרובה כמו גם הכניסה אליהם עשויה לפגוע בחזית הרחוב לשימור. .
לאור האמור לעיל אנו קוראים לועדה הנכבדה שלא לאשר תוכנית זו במתכונתה, לבחון חלופות שיבטיחו את שימור השכונה ההיסטורית ימנעו תוספות בניה הפוגעות הריקמה המקורית,
כן מוצע כי לקראת הדיון בהתנגדויות יקבלו חברי הועדה סקירה מקצועית והסבר מפורט על המרקם והשכונה מפי האדריכלית טל איל שערכה הסקר עבור העיריה מידע שיסייע בהליך קבלת החלטות ראוי למתחם נדיר שכזה.
- בעת השמעת ההתנגדויות נבקש לשמור לנו את הזכות להמציא מסמכים מצגת או עדות מומחים לתמיכה בטענותינו
אדר' דן איתן תמר טוכלר
יו"ר מחוז ת"א מנהלת מחוז ת"א
העתקים:
ח"כ זבולון אורלב- יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט כנסת ישראל
אדר' נעמי אנג'ל – מתכננת מחוז ת"א משרד הפנים
עו"ד דורון ספיר- יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ויו"ר ועדת השימור –עיריית תל אביב יפו
אדר' ירמי הופמן – מנהל מחלקת שימור עירית תל אביב- יפו
יוסי פלדמן- מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
עו"ד גדעון קורן- יועץ משפטי -המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
