מה הלאה

שלומות לכולם!

להלן מספר פרוייקטים בהמשך המשימה שלנו:

1. לאחר שקיבלנו את האישור מהוועדה המחוזית שהבית לשימור, אנחנו צריכים עכשיו להשיג את השימור עצמו.
אנחנו מזמינים אתכם לבקר בבית שנמצא ברחוב חברת ש"ס 7 בשכונת נווה צדק, יכול להיות שנעשה אפילו "מסיבה" קטנה במהלך חוה"מ, ואז תוכלו להתרשם ממצבו של המקום והמיקום המעולה שלו. לידיעתכם, בבית יתקיימו במהלך חוה"מ שתי בר מצוות והוא פתוח לאירוח של אירועים משפחתיים וחברתיים - לתיאום ניתן לפנות אל דניאל.
על מנת לקדם את עניין השימור נשמח אם תבואו להתרשם מהבית ואז תוכלו להבן עד כמה הוא זקוק ליד המקצועית שתדע לתפעל את המשך השימור שעד כה נעשה ביד אוהבת, אבל פחות ממקצועית.
מחכים לכם!

2. אנחנו מנסים כרגע לאמת את הקשר שבין ההקדש המקורי של הבית למשפחת קראפט האמריקאית, ונרצה להזמין אותם לבוא ולבקר בבית. מי מכם שמצוי בקורותיה של משפחת קראפט מוזמן לתרום כאן מהידע שלו ולעדכן. בעתיד אנחנו נרצה להזמין את נציגי המשפחה לבקר בבית על מנת שיוכלו להתרשם מכך שהמתנה שניתנה לפני 120 שנים עדיין משמשת להקדש המקורי שלה. ככל הידוע לנו, הבית ניתן על ידי עוזר אליהו וזלדה גליקא קראפט, ואנחנו מנסים לברר לאיזה פלג של משפחת קראפט הם שייכים, מתוך תקווה כנה שלכשיימצא הקשר נוכל לעניין אותם בהמשך עתידו של הבית. נודה ונתוודה שאנחנו תקווה שישנו קשר בין הקראפט ההלו המקוריים ומשפחת קראפט העשירה ממדינת מסצ'וסטס, ושהללו ירצו להמשיך ולקיים קשר עם הבית ומורשת אבותיהם. ימים יגידו.

3. בכל נושא ההקדשות וההקדשים, לצערנו העניין סבוך ומסובך בצורה שכל כך קשה לתאר, שאנחנו כרגע מחפשים את אנשים המקצוע הנכונים שיאותו להמשיך בתחקיר המעמיק בנושא. אנחנו מקוים שעם תום עונת החגים השורה עלינו לטובה, יעלו ויבוא נציגי התקשורת עמם יצרנו קשר (בעיקר ממחלקת התחקירים של עיתון הארץ וכן בעמותות החוקרות שחיתויות, וגם הרבנות הראשית), ויוכלו לשפוך מעט יותר אור על כל הפרשייה המטרידה הזו. נעדכן! מי שמכיר אולי עורכי או עורכות דין המתמצאים בתחום - אנא הפנו אותם אלינו לפי המייל שלי (bosmat@tlvtours.com).

4. מי מכם שמכיר אנשי מקצוע בתחום השיפוצים, שיוכלו לתרום מזמנם בביקור מקצועי בבית - אנא הפנו אותו אלינו. אנחנו זקוקים במיידי לעזרה בריצוף הבית. חוני המעגל כבר קנה ריצוף הזהה לריצוף המקורי של הבית, וכרגע כל שנותר הוא לרצף את החדרים השונים בבית, על מנת להשלים את המראה המקורי. עבודות הריצוף אמורות להתבצע בהתנדבות או בתשלום סמלי.

5. על מנת לקדם כלכלית את נושא השימור אנחנו פותחים את הבית לאירועים בתשלום - דהיינו קבוצות המעוניינות להשתמש בבית במהלך הביקור שלהן בנווה צדק כמקום התכנסות, מקום להרצאות, אירועים חברתיים כאלו או אחרים, שימוש במטבח ובשירותים אשר בבית, וכל זאת בתשלום סמלי שמטרתו כיסוי הוצאות החשמל, הארנונה והמים לבית, מוזמנות לפנות אל דניאל רואימי בטלפון: 054-9953728

6. ואחרון - תרומות - בכל נושא אחזקת הבית - עד לבואם של התורמים הגדולים, הבית כרגע מתנהל בחובות. על מנת לקיים בבית בית כנסת דניאל נאלץ להשתמש במזגן שיזמין את המתפללים המזדמנים להכנס אל הבית, וזאת בקימוץ רב ורק בשבתות, אבל גם עלויות של מנורות הפלורסנט מצטברות וכרגע החובות על חשבונות אלו הגיעו לאלפי שקלים. עד כה שילם את החובות הללו חוני המעגל, אבל כיוון שהתחלנו בהליך הפעולה ואנחנו מבינים שישנם לא מעט אנשים שאכן מתעניינים בעתידו של הבית - נשמח מאוד אם תוכלו להשיא תרומתכם הצנועה באחזקת הבית. כל תרומה תתקבל בברכה. דרכים לשלוח תרומות וכספים ניתן לברר איתי דרך המייל לכתובת bosmat@tlvtours.com או ישירות אל חוני המעגל לכתובת honi15@walla.co.il

תודה לכולם מראש על העזרה, ההפצה והקשב,
בשמת כוכב

חג שמח, שנה טובה, וגמר חתימה טובה

לכל הידידים אני מאחלת בשם הפעילים,

שנה  טובה
מלאת עשייה והצלחה
שיהיו חדשות טובות

בשמת

חיכינו וציפינו והנה היא הגיעה

התקשורת!

קודם כל תודה לנועה קושרק על הכתבה שמספרת את סיפורו של דניאל - הכנסו והגיבו ושלחו בלינק לכל מי שאתם מכירים!

שנית, הגיעו עוד כמה כתבות וידיעות וחדשות:

הועדה המחוזית אישרה את תוכנית תפרי נווה צדק ובה לשימור מחמיר 9 מבנים. אני מנסה כרגע לברר מה מעמדו של בית הכנסת חברת ש"ס בסיפור, אבל תשמחו לשמוע שבית המדרש שערי תורה של הרב קוק לא יהפוך למגדל יוקרה בעתיד הקרוב.

בנתיים זה מה שהצלחנו - אני חושבת שזה כבר המון!
תודה על התמיכה והעזרה,
תמשיכו להפיץ - מגיעות יותר ויותר תגובות וזה משמח לשמוע שיש עוד ועוד מתעניינים.

בשמת

גילויים מפתיעים

משיחה עם רוני שטיינר גיליתי את הכיוון הבא שלנו - שר המשפטים.

אני מצרפת עבורכם כאן כתבה, אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב, ונחליט ביחד איך לפעול.

אני מנסה לחשוב מאיזה כיוון להגיש שאילתה, והאם שאילתה היא הדרך הנכונה, ומי כדאי שיגיש אותה.

השאלה היא איך אדם כמו שר המשפטים המכהן היום יכול בכלל להכריע בעניין שעדיין לא הוברר בבתי המשפט, הכולל  בדיקת סכומים דמיוניים של יותר מ 6 מיליארד שקלים, אין חקירה ואין החלטה של בית משפט, ועדיין הוא האיש שמחליט גורלו של בית?

קראו והגיבו בבקשה...

אמנם בחופשה, אבל פועלים

חברות וחברים יקרים!

ראשית תודה לכל השולחים והמגיבים - מחמם את הלב לדעת שישנם הרבה אנשים שמפיצים את בשורת המעשה שלנו, והשמועות רצות - חבל על הזמן!

שנית, אני יצאתי לחופשה משפחתית, אז במהלך החופשה אנחנו נפעל בקצב של מעשה ביומיים, ולא כל יום במהלך השבוע הקרוב.

מה שכן, אם למישהו מכם או מכן יש רעיונות ל-מה ואיך צריך לפעול - אשמח לרעיונות במייל חוזר או בתגובות בבלוג.

שמועה גונבה לאוזני שבעיתוני סוף השבוע תופיע כתבה (ככל הנראה במוסף הארץ) שבה יסופר סיפורו של דניאל - גבאי בית הכנסת היום, ומידת אי הצדק שמשטרת ישראל מרשה לעצמה לנקוט בכל הקשור לבטחונו האישי.

דניאל רואימי יושב בבית הכנסת מזה כ 4 שנים, שומר על המקום ומפעיל בו מחדש את בית הכנסת למניינים, שיעורי תורה, שמחות ואירועים משפחתיים בעלי גוון יהודי.

בעצם ישיבתו במקום דניאל מחדש את ימי בית הכנסת כבית כנסת ובכך מונע מן ההקדש למכור את הבית (לפי הוראות ההקדש - דהיינו כתב ההקדשה שנתנה משפחת קראפט בשנת 1911), ובמקביל לחץ השכנים שלא תיארו לעצמם בכלל שהבית שמש פעם בית כנסת והנה חזר לפעול, יצרו במקום יחסי שכנות לא כל כך נעימים, הצקות מימין ומשמאל, אירועים ותגרות אלימים שהגיעו לידי אשפוזו של דניאל בבית חולים ותלונות חוזרות ונשנות במשטרה.

אחת התעלומות הגדולות במקום קשורה בעיקר בעניין הזה של המשטרה - כיצד ייתכן שעמד במקום בית מטופח מוקף חצרות, והיום הבית שדוד, הרוס, וכל חצרותיו נעלמו לטובת פולשים וחמסנים שמעולם לא נחקרו או נבדקו על ידי המשטרה?כיצד שומר הבית מותקף שוב ושוב על ידי גורמים מוכרים במשטרה והללו לא נעצרים, נחקרים או חלילה מורחקים מזירת האירוע? על התעלומות הללו אנחנו מקווים לקרוא בכתבה שאמורה להתפרסם.

לכן - הפעילות שלנו בסוף השבוע הזה תהיה לעקוב בעיתונות אחרי הסיפור (אני אשתדל מחר לשלוח אליכם לינק אם יימצא באתר הארץ), להגיב ולהפיץ לכל מי שאתם מכירים וחושבים שיכול להיות לו עניין בסיפור. אתם מוזמנים ומוזמנות כמובן גם להגיב לכתבה לכשתתפרסם.

וחברים - רק בשביל שתרגישו טוב עם עצמכם - אחת הסיבות לפרסום היא הבאזזז שמייצרת העשייה המשותפת שלנו בימים האחרונים שמבהירה שיש פה אכן סיפור ששווה לחקור.

מחכה לתגובות שלכם ושלכן,

בברכת סופשבוע נעים,

בשמת

זה הזמן לסלוח...

משך זמן הפעולה היום כ 7 דקות.
קוראים, מעתיקים ושולחים מכתב לרב לאו - הרב הראשי לתל אביב.

במסגרת חודש הסליחות, אנחנו סולחים לרבנות על שהפקירה את הבית כל השנים, התעלמה ממצבו העלוב, מההשתלטויות של גורמים עברייניים עליו, ובעיקר מההתעלמות ממנו במהלך השנים האחרונות בהן אנחנו מנסים לשמר אותו.

סולחים, אבל לא שוכחים (טוב, בכל זאת פולנים...)

במסגרת המאבק שלנו לשימור הבית, אנחנו רוצים לבקש מהרבנות, שהיא הגוף הממסדי הדתי הממונה על תפעול בתי כנסת, שתפרוש חסותה על הבית ותעזור לשימור החלקי שלו (אנחנו יוצאים מנקודת מחשבה שאת הנגנב אין להשיב, אז לפחות מה שנשאר), ולו בכך שתכיר במקום כבית כנסת פעיל.

במסגרת זו אנחנו קוראים לרב לאו, רבה הראשי של תל אביב, לשמוע את הסיפור.
הייתם מאמינים שהוא לא מסכים בכלל להפגש איתנו?

אז הנה המכתב לרב לאו, אותו אתם מוזמנים להעביר במייל, או בפקס ללשכתו, מתוך תקווה שבחודש הרחמיםיחוס הרב על הבית, על מקורביו ואוהביו, ויסכים להקדיש לנו כמה דקות מזמנו.
מי שמיועדים להגיע לפגישה עם הרב אלו חוני המעגל (המחזיק בגחלת השימור כמורשת אבותיו), יפעת אביצדק קלפה (יו"ר הועד להצלת בתי הכנסת של תל אביב), תמר טוכלר (הממונה על שימור תל אביב במועצה לשימור אתרים) ובשמת כוכב (מנהלת הקמפיין הזה).

אתם מוזמנים לשנות את הכתוב כרצונכם, זהו הנוסח שלי, אבל הוא בהחלט יכול לשמש בסיס גם בשבילכם.

תודה לכולם על ההתגייסות, ובהצלחה!

לכבוד:
הרב הראשי לתל אביב ישראל מאיר לאו
טלפון:  03-6938911
מייל: h-lau@rabanut.co.il
הרבנות הראשית, תל אביב

אדוני נכבדי שלום רב!
שמי ___________ ואני שותפה בהתארגנות לשימור מבנים ואתרים בשכונת נווה שלום.
במסגרת פעילותי גיליתי לאחרונה כי במסגרת תוכנית פיתוח המתחם מיועדים להריסה ופיתוח 4 בתי כנסת ישנים, ביניהם בית הכנסת חברת ש"ס ברחוב חברת ש"ס 7, שמשמש עדיין כבית כנסת.
עם תחילתו של חודש הרחמים והסליחות אני מתפללת שלא אצטרך לכפר על אי העשייה שלנו בעניין אי שימור התרבות והמורשת היהודית בנווה שלום בגלל אינטרסים כלכליים.
זוהי שעה יפה עכשיו לפעול במרץ לקידום האהבה של עם ישראל את מורשת ישראל, ואני אמונה כי שימור המורשת הבנויה של המקום תחזק את הקשר של העם עם מולדתו.
אני מבקשת ממך שתיקח חלק במאבק, כי לו היה הבית מוצב במקום אחר שאינו ארץ ישראל ברור היה לכולם שהבית ראוי שישמר, אבל משום שיש לו ערך נדל"ני, נשכח ערכו התרבותי, הדתי או האדריכלי, לטובת כסף.

אבקש לתאם עמך פגישה ובה נוכל להציג בפניך את הנושא בצורה מפורטת, נספר את השתלשלות העניינים וננסה יחדיו להציל בית, נפש, עם.

בתקווה גדולה לשמוע תשובה חיובית ממך,

שם: ____________
כתובת: ____________
טלפון:_____________

דברי המועצה לשימור אתרים

להלן מצ"ב מסמך ההתנגדות של המועצה לשימור אתרים כפירוט לנזקים העלולים לקרות כתוצאה מאישור תוכנית תפרי נווה צדק

‏2 יולי, 2009

לכבוד:

גב' גילה אורון

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה

משרד הפנים

דרך מנחם בגין 125 קומה 13

תל אביב , מיקוד 67012

הנדון: התנגדות לתוכנית מופקדת  תוכנית 3501 "תפרי נווה צדק דרום"

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ( להלן : המועצה לשימור אתרים)  רואה חשיבות בהכנת תוכנית למתחם תפרי נוה צדק דרום=מתחם שכונת נווה שלום ההיסטורית, המיועדת  לשמור על מרקמה ההיסטורי של השכונה על החלקות הקיימות, אופיה האדריכלי ולשמר את מבניה  ההיסטוריים (ראה  דברי הסבר ומטרות התוכנית  עמ' 2 ועמ' 8 ). עם זאת  לאחר בחינתה של התוכנית עולה  כי בפועל  עם הוספת תוספות בניה מתוכננת על  חלק ניכר מהמבנים ההיסטוריים והמבנים לשימור כמו גם בניה חדשה  , נושא החניות  הגידור וכו' יאבד המתחם את יחודו ואופיו.

מסיבה זו וכפי שיפורט בהמשך מגישה המועצה לשימור אתרים התנגדותה לתוכנית זו:  תוכנית מס' 3501 "תפרי נווה צדק דרום"

בהתנגדות זו נציג את חשיבות המתחם כולו  ואת ייחודו וחשיבותו הלאומית של מתחם שערי תורה שנודע כמתחם בו פעל הרב קוק והיה לסמל להתיישבות העברית החדשה  דמות מרכזית  בספרות  בהיסטוריה והמורשת של ארץ ישראל. 

כמו נתייחס לסעיפי התוכנית השונים.

א.      רקע:  שכונת נווה שלום (כמצוין גם בנספח השימור) היא השכונה העברית  השניה שנבנתה מחוץ לחומות יפו בשנת 1890, שלוש שנים לאחר יסודה של נווה צדק. שכונה זו  היא  פרי יוזמה של איש אחד- זרח ברנט, חובב ציון שנמנה עם ראשוני היוצאים מחוץ לחומות ירושלים וממייסדי המושבה פתח תקווה.                                                                 נווה שלום היתה לימים בין השכונות אשר היו לימים לעיר תל אביב. . זרח ברנט  גם התקין מבני ציבור לטובת הקהילה  (חלק ממבנים אלה מיועדים על פי התוכנית לשימור ויוצגו בהרחבה בהמשך). השכונה הייחודית נבנתה בשלבים;  תחילה הוקמה שורת בתים אחת ולאחר זמן קצר נוספו  רחובות נוספים.. תוך זמן קצר עברו לשכונה החדשה מיפו מוסדות הדת והוקמו חדשים. בשנת 1895 מוקם עבור  עדת האשכנזים תלמוד תורה במימונו של זרח ברנט בן שבעה חדרים שכלל בית מדרש , בית תבשיל, כיתות לימוד ואולמות מלאכה מתחם שהפך עד מהרבה למרכז הפעילות של הרב קוק. בהמשך יקומו  עוד בתי כנסת ובתי מדרש ספרדים ואשכנזיים , מקוה בית מרחץ ועוד כמו גם בתי ספר עיבריים מודרניים  יחיאלי ואליאנס ( מרכז סוזן דלל של היום).  כיום, שכונת נווה שלום בדרום-מערב שכונת נוה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש. למרות התלאות שעבר מתחם זה במשך השנים שרדו מבני מגורים  מקוריים רבים של השכונה הבולטים בגגות הרעפים הטיח האדמדם ובחלונות המעוטרים  וגם מבני ציבור  הבולט בהם הוא מתחם שערי תורה לו חשיבות גבוהה ביותר לשימור כפי שיפורט לעיל.

• מתחם שערי תורה  (תא שטח 212)– מתחם שערי תורה  המוכר לציבור כ"מתחם הרב קוק" כולל בית כנסת , בית מדרש ובית מלאכה  שהתמקמו בחמישה מבנים. הוא משתרע בין הרחובות שמרלינג ואלעזר. בימיו הטובים הוא הכיל שישה חדרי כיתות, גן אחד, חדר מורים אחד, חדר אוכל לתלמידים, משרד, מרפאה, מטבח עבור השמש, בית מלאכה ובית כנסת גדול עם עזרת נשים. הוא כלל כ5  מבנים מחוברים סביב חצר פנימית. המבנים  הכילו את בית המדרש, בית המלאכה וכיתות לימוד שכונו שטיבלאך .   הקומה השנייה של בית הספר ברחוב אלעזר הפכה לישיבת "ברכות" וחלק מבית המלאכה ברחוב שמרלינג 5 הפך לבית כנסת "הנץ".  מתחם זה היווה חלק מרכזי מחיי החברה , התרבות והדת של תושבי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו העתיקה. תקופת הזוהר הייתה בתקופתו של הרב קוק, רבה של יפו והמושבות החל משנת 1904. הרב קוק פרש את חסותו על בית הספר לתורה ומלאכה והפך לפטרונו. כך הגשים את חזונו על שילוב החומר ברוח. בית הכנסת שערי תורה הפך לבית הכנסת המזוהה כבית הכנסת של הרב קוק בו נהג להתפלל ושימש כרב בית הכנסת.  החצר הפנימית הייתה מרכז חברתי בה נשאו הספדים ולהבדיל חתונות.                                                                                                                         עוד נציין כי מבני בית הכנסת, דמותו של הרב קוק ובית הספר הונצחו בזיכרונות  בני התקופה -רבי בצלאל לפין שהיה המייסד, המורה יעקב חורגין, הצייר נחום גוטמן, יעקב רימון, אבשלום פרנק ועוד רבים ,שהנציחו לנו בזיכרונותיהם מתחם שהפך לאחד מנכסי צאן ברזל של הישוב היהודי המתחדש.  הגורל המר של המבנים מבחינה פיזית קשור לעימות הערבי יהודי. ההרס ממנו לא התאוששו המבנים החל בתקופת המלחמה ב1948. חלקים שלמים נהרסו הן מבית הכנסת והן מבית הספר בהפגזה אווירית של חיל האוויר המצרי ועוד פעולות איבה על ידי פורעים ערביים על קו הגבול בין השכונה הערבית מנשיה ונווה שלום.  בשנות השמונים  נעשו בבית הכנסת במתחם עבודות הצלה ע"י המועצה לשימור אתרים ועמותת מורשת הרב קוק.                                                                               נציין כי האתר כבר סומן בסקרים היסטוריים  כאחד האתרים החשובים לשימור בארץ.                                                                                            אנו מעריכים את העובדה כי בתוכנית המופקדת קיימת התייחסות מיוחדת למתחם זה למתחם "שערי תורה",  בה הוא מוגדר כמתחם לשימור מחמיר.  אך בירידה לפרטים, מסתמן כי בפועל קיים חשש אמיתי לאופיו מהותו של המקום.                                           על פי התוכנית האתר מיועד למגורים ומסחר במקום לשמש מתחם ציבורי עם זיקת הנאה לציבור  לפי יעודו המקורי.  כבר כיום הוא משמש חלק מציר התיירות למטיילים הרבים הפוקדים את השכונה. ראוי ש האתר זה יטופל וישוקם כך שיוכל להחשיף לתיירות רחבה יותר וסיורי ילדי הגנים, ולילדי בתי הספר.

ב.      אנו קוראים לועדה המחוזית להחזיר המתחם ליעודו המקורי כמתחם ציבורי.                      זהו אתר שסימל לאורך השנים סובלנות והידברות, בו פעלו זה בצד זה, בית מדרש ובית מלאכה-סמל לסובלנות חברתית ברוח הרב קוק ששימש בשנים 1904- 1914 כפטרון המוסד.  נבקש להבטיח כי ערכו התרבותי והאדריכלי ישומר.                                                                        נבקש לא לאפשר תוספות בניה על המבנה הסמוך  לבית המלאכה  והחזרת  מבחנה החצר המקורית. כאמור ,חשוב להשמיש מחדש את המבנים ההיסטוריים ליעודים ציבוריים תרבותיים ;  כאן ראוי להקים לעמדתינו את המרכז הקהילתי של השכונה. ניתן לשמיש מבנים היסטוריים לשימושים  דוגמת מרכז מבקרים, סיפריה, חדר התכנסות עם פאן קהילתי, בית הכנסת. לצד  גן ילדים או צרכי קהילה  נוספים.  מבחינת התוכנית  התרשמנו כי  ניתן וראוי לשנות  את השימושים  ולוותר על השטח שהוקצע בה מלכתחילה למבני ציבור ( מגרשים 300 קטן מאד ממילא מתאים יותר למגורים  + 301   לא ברור מה היקף הבניה הציבורית בפועל המיועדת למתחם. )

ג.       כמו כן נבקש  להבטיח את שימור מלא את שני מבני בתי הכנסת (המופיעים בתוכנית לשימור אך לא מחמיר= תוספת בינוי ושינו יעוד אפשרי) ברחוב חברת ש"ס 7, ו"בית המדרש החב"די" ברחוב עין יעקב, פינת רחוב מגדל. יש  לאסור כל תוספת בניה  ולהבטיח שימור  פנים המבנה כמו גם חזיתותיו והבטחת פעילות ציבורית  במקום.  באשר לבית הכנסת  של חברת ש"ס  אנו עומדים על הצורך כי התוכנית המאושרת, לא תתייחס רק לשימור המבנים  ברמה החיצונית, אלא תוסיף ותיתן תוקף חוקי לבית הכנסת הפעיל במקום, מתוך חשש שבהעדר חוק, יפלשו למקום ויהפכו אותו לבית מגורים, כפי שנעשה בבתי כנסת רבים אחרים בשכונה. וכי בית המדרש החב"די, שהינו נכס בבעלות העיריה,  שעל חשיבותו ההיסטורית, הארכיטקטונית והספרותית, נכתב במקומות רבים. לנוכח שמועות על רצון העירייה להקים בתוך מבנה בית הכנסת, גן ילדים, אנחנו תובעים ליישם את חוק השימור החל על המבנה הן ברמת השימור החיצוני, והן ברמת השימור הפנימי, ולפתוח את בית הכנסת לקהל הרחב.

ד.      כגוף המרכזי  הפועל מיום יסודו להצלת אתרי מורשת בישראל  ומתוך ניסיונינ ו הרב  אנו קוראים לחברי הועדה  לשקול את נושא ערכי התרבות על פני ערכי הנדל"ן0 ולחשוב איזה ניכסי תרבות אנו מותירים לדורות הבאים.. מתחמים המספרים סיפור מורשת יהודית כוללים גם שימורם  של בתי כנסת ומבני ציבור נוספים לשימוש הדיירים אך  גם ובעיקר לצורכי התיירות ושמירת המצורשת. וכפי שקיימת האפשרות לבקר בבתי הכנסת של פראג ,ברלין , בודפשט,וארשה ניו יורק ואתרים נוספים בעולם שהשכילו להבין שיש באתרים אלה ערך מוסף למבקרים, ראוי היה שגם אנו נפעל בדרך דומה בידינו הדבר.

ה.     ניתן להתרשם כי תוכנית זו ממשיכה את "רוח השימור של נוה צדק"   מתחם בו, בניגוד לדעה הרווחת,  לא שומר כמעט דבר בפועל  ;  נהרסו מבנים רבים, בתי הרכבת היחודיים,  שקיבלו תוספות קומות  סגירת המרחבים הציבוריים, הרס מבני ציבור וכמעט 0 זיקת הנאה לציבור למבנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומי.                                               אנחנו מציינים זאת לאור העובדה כי בנוה שלום נשמרו עדיין  הרחובות ההיסטוריים עם שפתם היחודית ומבני הציבור להם חשיבות  ציבורית כמו מתחם שערי תורה  מרבית המבנים ההיסטוריים  מיועדים למסחר ולמגורים ללא כל התייחסות למורשת  הקשורה בהם.  

ו.        הצגת היקפי השימור בתוכנית מטעה;דומה שיש שימור של ממש של דשפע מבנים והריקמה הקיימת ,אך  כפי שגם מוצג בניספח השימור  בסעיף 7: " בתוכנית 110 חלקות מהן 9 לשימור מחמיר 2 ריקות עם זכויות מתאימות למבני שימור ו25 חלקות לשימור לא מחמיר שניתן להוסיף עליו זכויות..( כ32% חלקות לשימור)"=   היקף נמוך ודל זה של מבנים לשימור משמעותו   הרס  כמעט מוחלט של  המאפיינים המקוריים של המרקם ההיסטורי  עליו מתעתדת להגן תוכנית זו.  פרט ל9 המבנים כל המבנים המופיעים בנספח שלכולם ערך גבוהה לשימור  בעצם יאבדו את צביונם לחלוטין.

ז.       כן נדגיש כי  לפי תב"ע קודמת אין כל זכויות בניה  מובטחות על כל המשתמע מכך.  זהו נתון חשוב בדיון על דרכי שימור השכונה ואופיה. כלומר בצורך לשמר המבנים ולשקם השכונה  שתשמור את הצביון האמיתי  בכל השכונה ולא במקבץ קטנטן שכונה בתוכנית "אתר לשימור" ולא  תצא מנקודת הנחה שזכויות הבניה  הן תנאי לפיתוח.  כן נוסיף ונציע  לבחון דרכים לתמרץ יזמים  לטפל במבנים היסטוריים במתחם שלא סומנו לשימור ובתמורה  יקבל יזם שכזה ששומר על הקיים  סוג של תוספת תמורת מניעת ההרס. יעודים של מבנים- לבדוק היכולת להפעיל עסק הגדרות מדוייקות שלא יאבד אופי המקום.

באשר לסעיפי התוכנית:

סעיף 1.7 מסמכי התוכנית- אנו מברכים על הכנת נספח שימור מחייב לתוכנית אך עם זאת לעמדתינו אין במסמך זה די ובמיוחד שמדובר במתחם היסטורי יחודי זה.   ראוי היה לעמדתינו כפי שמקובל כיום במתחמים אחרים לשימור בארץ. לתוכנית נערך סקר כולל היסטורי ותב"עי  ע"י העיריה  וראוי היה  להשלים ולהכין  נספח בינוי מחייב מפורט  לכל מבנה הכולל בתוכו הנחיות שימור מפורטות למבנים ההיסטוריים והנחיות לבניה החדשה לראות איך זו משתלבות זו בזו ולא  לקיים דיוטן נקודתי לכל מגרש בנפרד לכשתוגש הבקשה והתיעוד יעשה על ידי היזם.   

כפי שמופיע בניספח השימור בתוכנית 110 חלקות  מהן רק 9 לשימור מחמיר 2 ריקות עם זכויות מותאמות למבני שימור ו25 חלקות לשימור לא מחמיר שניתן להוסיף עליהן זכויות

אנו ממליצים שעיריית תל אביב תקדם תוכנית/ נספח שימור מפורט עם הנחיות שימור פרטניות  לכל המבנים והאתרים במתחם כבסיס למתן ההיתרים.  במצב המוצע בתוכנית זו   יתקבלו ההחלטות באופן נקודתי מול יזמים ספציפיים -הליך שעשוי לפגוע בשימור האוטנטיות של המתחם .  להכי בו פרטים של חלונות  סוגי טיח  מפת צבעים וכו'

מסמך שכזה יכול להוות כלי תיכנוני שיעזור למתכננים .

סעיף 2.1 מטרת התוכנית – "שמירה והחייאה תוך שמירה על אופי הבנייה ועל המרקם הקיים...." התוכנית אמנם הגדירה מבנים  רבים לשימור אך למספר לא מבוטל מאפשרת זכויות בניה נוספות  וגם מאפשרת הרס מבנים היסטוריים נוספים שלא יועדו לשימור ובניה חדשה  של 3 קומות ועליית גג ומה שמעורר חשש אימיתי כי בדרך זו  בעצם יהרס המרקם הקיים .

סעיף 2.2 עיקרי הוראות התוכנית " סימון מבנים לשימור וסיווגם וקביעת הוראות שימור" – לעמדתינו ראוי היה לשמר את כל המבנים ההיסטורים שעלו מתוך הסקר הראשוני שביצעה העיריה ולהבטיח את שימורם של כולם בגובה קיים וכמו כן כפי שכבר צויין לבחון היטב את סוגי השימושים במבנים אלה.

 סעיף 4.1.2 הוראות לבנייה חדשה וסעיף 4.2 מגורים ב'

קיימת חשיבות לשמירת קו בניין 0 בכל החזיתות זוהי  השפה האדריכלית  המיוחדת של המקום  וכח המתחם הוא בשימורו המרקמי כמו שגם מוגדר במטרות התוכנית.

המועצה לשימור אתרים מתנגדת לתוספות הבניה על המבנים לשימור במגורים  א' וב' וכן להיקפי הבניה  במתחם מגורים ב' שיפגעו לחלוטין במימדי הרחובות שאופיינו בבניה חד קומתית. מתנגדים נחרצות להעלאת הבניה  לגובה 3 קומות בתחום השכונה – יש לוותר על זכויות עודפות   בתחום התוכנית למעט אולי במזרח המתחם באיזור החיבור עם הבניה הגבוהה. וגם אז רק בקו מבנים אחרון.

4.3.2 ב'8  באשר לפטור מחניה- אנו חושבים שאסור לאשר כלל  חפירת חניות תחת המבנים ההיסטוריים בכל שטח התוכנית וגם לא חניות בחצרות החלקות .

כמו כן ניתן להתרשם  כי למרות שכל הנחיות השימור  יהיו תחת פיקוח מחלקת השימור  העירונית , חוות הדעת שלהם אינה סופית, והועדה המקומית יכולה לקבוע אחרת. מצב מדאיג כשמדובר  במתחם היחידי בכל התוכנית בו ניתן להתרשם שישומר בצורה אוטנטית.

4.3.2 ב'9- האמירה שלא תהיה פגיעה במבנה היא מעורפלת חשוב להדגיש כי לא ישונה היקף הגג חומרי הבניה וכו'

4.5 מבנים ומוסדות ציבור

  כפי שכבר צויין אנו מתרשמים שהמגרש 300 המיועד למבנה ציבור לאור כל הנחיות התוכנית  הוא כה קטן עד כי לא יוכל להכין כמעט אף אחת מהפונקציות הציבוריות המוצעות.  זה נראה לא רציני  התקנות המוצעות לא מאפשרות שם דבר וגם לא חניה של ממש.  אולי ניתן יהיה בית מגורים להכניס במקום לכן הצענו בין השאר להעביר את השטח הציבורי למתחם שערי תורה.

6.2 מבנה לשימור שאינו  בתחום האתר לשימור

 כאמור אנו מתנגדים  לתוספות הבניה יש לשמר כל מבנים אלה במימדיהם המקוריים ולטפל בהם על פי תיעוד היסטורי והנחיות וליווי מחלקת השימור העירונית. תוספות הבניה הורסות מבנים אלה. (נדגיש כי  אין דין תוספת בניה על מבנים חד קומתייים אלה המיצגים את ראשיתה של תל אביב בשלהי המאה ה19 לתוספת בניה על מבני באוהוס   משנות השלושים של המאה העשרים....)

 6.2.3 לא ברור מי קובע  בין מגורים א' לב' כלומר היקפי תוספת הבניה- לפי סעיף זה האם  המחלקה לשימור יכולה לקבוע באיזור מגורים ב'  אי תוספת או תוספת קומה על מבנה במגורים ב' בהם מותרת בניית 3 קומות – בדרך זו , עם הזמן לא יוותרו כלל בתים חד קומתיים במתחם= לא תשומר הרקמה המקורית כלומר לא יממושו מטרות התוכנית.

6.2.7 לא ברור מה משמעות בפועל של "הבית הנוסף" המתוכנן בתא שטח 212 "שערי תורה"= "מתחם הרב קוק"  . כן ראוי היה  כפי שפורט  לעיל  שתהיה  תוכנית הנחיות מסודרת לעיריה באשר לשימור והוראות הבניה לכל אתר במתחם ולא להשאיר זאת לשלב המסע ומתן עם  היזם במקום שבידיו מופקדת הכנת תיק התיעוד...  כן ראוי  להגדיר מהנה זה כמו כל מבני המתחם כמבני ציבור לפי יעודם המקורי.

 

6.4 הוראות בינוי ואדריכלות:

6.4.4 קיימת חשיבות לשמירת קו ה0 זהו אופי הבנייה בשכונה הוספת מרפסת בולטת בחזיתות תשבור קו זה.

6.4.9 אנו מתנגדים לחניה במגרשים- חניה במגרש משנה יחס של מבנה לרחוב  בריקמה כל כך עדינה; בגלל שחזית כל כך צרה וקו הבניה הוא  0 , ברגע שמאפשרים חניה במגרשים עשוי לשנות  לחלוטין את חזות הרחוב .  בהנחה שכל מקטע של חזית בית  6-7 מ'  3 מטרים חניה עוד כמטר שער כניסה + מערכות ומתקני תשתית נדרשים ( ראה סעיף 6.4.10) וכך נוצר רחוב  מעין "רחוב אילם" של שטחי שירות במקום חזית אופיינית לשכונת נוה שלום. עם פתחי החלון היחודיים  ודלת.  אין סיבה אם כן לחניה במגרש  ויש למצוא פתרון חניה ברחוב או בהיקף השכונה  .  כן מתנגדים להקמת חומה במקומות בהם חזית לא מסחרית  חומות שיסתירו את החזיתות היחודיות של המבנים.

6.4.15  אנו מתנגדים לאיחוד חלקות מהלך שיפגע בפרצלציה המקורית של השכונה ועשוי לפגוע בייחודה ואופיה.

6.6 אנו מתנגדים להקמת חניונים ומרתפים מתחת למבנים לשימור הם מסכנים המבנים  ואת סביבתם הקרובה כמו גם הכניסה אליהם עשויה לפגוע בחזית הרחוב לשימור. .

 לאור האמור לעיל אנו קוראים לועדה הנכבדה שלא לאשר תוכנית זו במתכונתה, לבחון חלופות שיבטיחו את שימור השכונה ההיסטורית ימנעו תוספות בניה הפוגעות הריקמה המקורית,

 כן מוצע כי לקראת הדיון בהתנגדויות יקבלו חברי הועדה סקירה מקצועית  והסבר מפורט על המרקם והשכונה מפי האדריכלית טל איל שערכה הסקר עבור העיריה    מידע שיסייע בהליך קבלת החלטות  ראוי למתחם נדיר שכזה.

• בעת השמעת ההתנגדויות נבקש לשמור לנו את הזכות להמציא מסמכים מצגת או עדות מומחים לתמיכה בטענותינו

                              אדר' דן איתן                                        תמר טוכלר

                               יו"ר מחוז ת"א                                  מנהלת מחוז ת"א

העתקים:

ח"כ זבולון אורלב- יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט  כנסת ישראל

אדר' נעמי אנג'ל – מתכננת מחוז ת"א משרד הפנים

עו"ד דורון ספיר- יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ויו"ר ועדת השימור –עיריית תל אביב יפו

אדר' ירמי  הופמן – מנהל מחלקת שימור עירית  תל אביב- יפו

 יוסי פלדמן- מנכ"ל  המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

עו"ד גדעון קורן- יועץ משפטי -המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

לפני שיהיה מאוחר מדי

דף מידע של המועצה לשימור אתרים על נווה שלום:

לפני שיהיה מאוחר מדי

דף מידע למסיירים במתחם נווה שלום במלאת לה 120 שנה
שכונת נוה שלום נוסדה בשנת 1890 כשכונה העברית השנייה שנבנתה מחוץ לחומות יפו )שלוש שנים לאחר יסודה
של נווה צדק(. שכונה זו היא פרי יוזמה של איש אחד- זרח ברנט, חובב ציון שנמנה עם ראשוני היוצאים מחוץ
לחומות ירושלים וממייסדי המושבה פתח תקווה. נווה שלום היתה בין השכונות אשר היו
לימים לעיר תל אביב.
השכונה הייחודית נבנתה בשלבים: תחילה הוקמה שורת בתים אחת ולאחר זמן קצר נוספו
רחובות נוספים. תוך זמן קצר עברו לשכונה החדשה מיפו מוסדות הדת והוקמו חדשים. בשנת
1895 מוקם עבור עדת האשכנזים תלמוד תורה במימונו של זרח ברנט. המתחם כלל בית
מדרש, בית תבשיל, כיתות לימוד ואולמות מלאכה והפך עד מהרה למרכז הפעילות של
הרב קוק. בהמשך יקומו עוד בתי כנסת ובתי מדרש ספרדים ואשכנזיים, מקוה בית מרחץ
ועוד, כמו גם בתי ספר עבריים מודרניים יחיאלי ואליאנס )מרכז סוזן דלל של היום(.
השנה, מציינת נווה שלום 120 שנה לייסודה; אך במקום לחגוג, קיים חשש אמיתי לעתידה.
נוה צדק השכונה הסמוכה שוקמה ושופצה במהלך השנים והיתה לאזור בעל ביקוש גבוה מבחינה תיירותית
ונדל"נית, עובדה שגבתה בשנים האחרונות מחיר כבד מבתי השכונה: מ"מבני הרכבת", בתיה הראשונים של נוה
צדק, לא נותר כמעט דבר; בית הכנסת "קהל חסידים" נהרס לחלוטין לטובת פרויקט נדל"ני; בית הכנסת "מראות
הסולם" עומד עזוב ומצבו קשה ביותר וממשיך להתדרדר במהירות; בית שלוש ההיסטורי נמכר ליזם פרטי, והחלום
לשימורו כאתר פתוח לציבור- נגוז ועוד ועוד.
בימים אלה מקודמת תוכנית בינוי למתחם נוה שלום המיועדת לכאורה להגן על ערכי השכונה לצד צורכי פיתוח, אך בפועל קיים חשש של ממש שהפיתוח הכולל תוספת קומות על כל המבנים ההיסטוריים ואי הבטחת השימוש הציבורי , ימחקו את
שרידי השכונה לעד. יצוין, כי בערים גדולות בעולם, שעברו בשנים האחרונות תהליכים דומים, ביניהן ווארשה, פאריס ופראג, הקפידו הרשויות לשמר מבנים היסטוריים, לרבות בתי כנסת, לטובת הדור הנוכחי והדורות הבאים.
סיור זה המתקיים ביוזמה משותפת של המועצה לשימור אתרים וועד פעולה להצלת בתי הכנסת בנווה צדק במסגרת פסטיבל בתים מבפנים וחודש שימור אתרים, יזמן אתכם להכיר את סיפורה המיוחד של השכונה ולבקר באתרים המרכזיים הנמצאים בסכנה.

הקדשות בישראל - הרצוי והמצוי

הקדשות בישראל - הרצוי והמצוי 
מאמר מרתק למי שמוכן להשקיע ולקרוא

רקע משפטי קצר

הבית נבנה בסוף המאה ה 19 על ידי משפחת קראפט האמריקאית - משפחת מליונרים נדבנים שתרמו ותורמים עדיין.
בתחילת המאה ה 20 הוקדש המתחם (הבית והמבנים הצמודים לו - שטח כולל של קרוב ל 400 מ"ר ואשר כלל מבנה בית כנסת, בית מדרש, חצרות ובית לשמש בית הכנסת) לשימוש חברת משניות ש"ס של הרב זאב וולף גרינוואלד, וככזה שימש עד סוף שנות ה 70.

הרב זאב וולף גרינוואלד הוא סבא רבה של חוני המעגל.

במהלך שנות ה 80 נכנס חוני מדי פעם לבדוק מה מצבו של הבית, ולאחר מותו של השמש הופתע לגלות שפרצו אל הבית פולשים, החליפו את המנעול, שינו את שימושו של בית הכנסת, בנו קירות פנימיים, שירותים ומקלחת ומטבח, והפכו את בית הכנסת לבית מגורים.

חוני אסף את כל המסמכים הרלוונטיים, הקושרים בין הבית ובינו, המקדישים את הבית לשמש כבית כנסת לדורי דורות ונצח נצחים ופנה אל הגוף המשפטי הממונה על ההקדשים - ואשר אנחנו נקרא לו מעתה "ההקדש".
חוני מסר להם את המסמכים מתוך כוונה ומטרה שיסייעו בידו להחזיר עטרה ליושנה, שיעזרו לו לפנות מהמקום את הפולשים (אשר שמם היה ועודנו מוכר בעיריית תל אביב), ויחזירו למקום את שימושו כבית כנסת.

למרבה הפלא (או שמא) ההקדש עשו בדיוק ההיפך ממה שציפה לו חוני, והדבר הפך למשפט כעור, במסגרתו הושמץ חוני כאדם המנסה להתלט על הבית לצרכיו הפרטיים, ואילו ההקדש נדמו בעיני השופטת דרורה פלפל כגוף המכובד שרוצה לשמר ולחדש פעילות המקום כבית כנסת.

לצערנו כולנו, ההקדש פעל בצורה כזו של השתלטות על הנכס שלא למטרות קדושה, אלא אך ורק למטרות נדל"ניות, ומאז השיג כוחו על הבית  הוא מוכר ומחלק את הנכס ככל העולה על רוחו.

למזלנו, בכל הזמן הזה שהבית עבר כבר לידי ההקדש, יושב במקום דניאל ומקיים בו בית כנסת, וכך מונע מן ההקדש למכור את בית הכנסת עצמו, בזכות עצם שימושו המעשי כבית כנסת.

חשוב לציין כי במאבק הזה ישנם אינטרסים נוספים של שכנים שנרתמים לטובת ההקדש, וזאת בשל העובדה שכאשר רכשו בית מקסים בנווה צדק לא תארו לעצמם שהם קונים בית בשכנות לבית כנסת.

בכל השנים הללו, חוני המעגל פועל נמרצות לשימור הבית, תורם מכספו לחידוש חלקים בו (כמו חידוש רצפות מקוריות, הצבת מזגן, תשלום חשבונות מכיסו הפרטי ועוד), וכל זאת על מנת שהבית ימשיך ויעמוד כעצם בגרונו של ההקדש המנסה למכור את הנכס.

למועצה לשימור אתרים, ולרבים מהמבקרים במקום, הבית משמש רק חלק ממתחם נווה צדק, ועל שום כך חשיבותו בשימור, אני מקווה שכל אחד מאיתנו יגיע למסקנותיו האישיות ויחליט על דעת עצמו מהי הסיבה האמיתית שלשמה הוא פועל - האם לשימור המתחם כמתחם כולל של נווה צדק הראוי לשימור, או שימור הבית כפעולה יחידה של שימור בית כנסת, או פשוט שמירה על שלטון החוק ובירור כל הפרטים באשר להתנהלות הקלוקלת של ההקדש בכל הנוגע למימוש נכסים להקדשים והפטרות בנווה צדק.

15/8/10 - היכון, הכן, צא!

הפעולה הראשונה שנעשה במסגרת המאמץ להחזיר שימור לשכונת נווה צדק, יהיה לבדוק מה בדיוק המצב מבחינה סטטוטורית, חוקית, תכנונית.

בגדול:

נווה צדק - שכונה בת 123 שנים, שוכנת מצפון ליפו העתיקה והיתה השכונה העברית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר.

בניית השכונה לא נעשתה בבת אחת, אלא שלבים שלבים, שכונות שכונות נוספו למתחם.

בשנת 1890 הצטרף לבניית המתחם זרח ברנט, שהקים את שכונת נווה שלום, שכונה שהפכה במהלך השנים לשכונת מצוקה. 

בכלל, עם הקמת אחוזת בית, הפכה נווה צדק למתחם מצוקה קשה, הגובל בשטח הגדול, במנשיה, בעזובה ועוני.

במהלך שנות השמונים, בעקבות שינוים בהסתכלות באגף ההנדסה ועם כניסת המושג שימור אתרים לסדר היום הציבורי, הוחלט לשמר את נווה צדק. השימור, כך הוחלט, יהיה בעל אופי "אותנטי", דהיינו, לא מחמיר.

לשמחתנו, נשארה נווה צדק כמתחם, שונה משכנותיה הצפוניות בעיר, אולם השימור בשכונה אינו משמר את אופיה, יופיה או סגנון הבניה הייחודי שהיה לבתים במקום ואשר ייצגו את אופי הבניה של סוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20.

נכון להיום מספר הבתים שעברו שימור ראוי, מחמיר ואיכותי בשכונה, והם גם פתוחים לציבור שיוכל לראות ולחוות מהו שימור וכיצד נראו בתים פעם, הוא 3! כן כן, 3! 

ביניהם בית הכנסת חברת ש"ס שבזכות עמידתם העיקשת של דניאל וחוני המעגל במקום - ההקדש שזכה בבית במרמה, לא מצליחים עדין למכור.

עד כאן - הכל טוב ויפה!

לפני כשנתיים פרסמה עיריית תל אביב תוכנית מתאר לשכונה (עד כה לשכונה אין תוכנית מתאר בכלל), ובמסגרתה פיתוח אינטנסיבי בגבולות המערבים של השכונה - או במילים אחרות - מתחם נווה שלום.

כל האזור יעבור פיתוח ובניה חדשה שתאשר הקמת מבנים חדשים בגובה של עד 4 קומות (בעוד רוב בתי המתחם כרגע בני קומה 1! בלבד),

תוספות בניה של בין קומה ל 2 לבתים הקיימים, וכמובן שדרוג ופיתוח המתחם כמתחם מגורים ובילוי (דהיינו מסחר).

בהכנת תוכניות אלו "נשכחו" מספר מבנים בשכונה אשר במשך שנים ארוכות נעזבו מתוקף שכחת המתכננים, ביניהם האוטונומיה הרוסית - בית הספר העברי לבנות, בית הכנסת החב"די, בית המדרש שערי תורה, וגם בית הכנסת חברת ש"ס.

לשלושת הראשונים ישנה לפחות הכרה ציבורית בחשיבותם לשימור, בעיריה ובמסדרונות ועדת התכנון המחוזית מכירים את השמות, אבל בית הכנסת חברת ש"ס נעלם בין מסדרונות הדיונים, ולולא הועד להצלת בתי הכנסת של נווה צדק, לא היה עולה לדיון בכלל.

מטרתנו היום היא לבדוק מה מעמדו התכנוני של הבית במסגרת תוכנית התב"ע המתוכננת לתפרי נווה צדק ומה מצב התוכנית בכלל. לתוכנית הוגשו ערעורים של המועצה לשימור אתרים, הועד להצלת בתי הכנסת וועד השכונה של נווה צדק. עד כה לא התקבלו תשובות.

מצורף נוסח הפקס אותו ניתן לשלוח אל נעמי אנג'ל מהועדה המחוזית, האמונה על תיק התכנון של תפרי נווה צדק.

(מצ"ב לינק לתוכנת פקס חינמית ברשת:)
http://www.freefax.co.il/upload-fck.php

את הפקס יש לשלוח בחתימת שם מלא וכתובת, אל: 

נעמי אנג'ל

הועדה לתכנון המחוזית

מחוז תל אביב

טלפון: 03-7632580

פקס: 03-7632581

ג.נ. שלום רב!

שמי _________ ואני פעילה במאבק להצלת בתי שכונת נווה שלום ובהם בית הכנסת חברת ש"ס. לפי הידוע לי, לפי כשנה הועלו ערעורים על תוכנית תפרי נווה צדק, כפי שהוצגו בתב"ע תפרי נווה צדק דרום, תיק מספר 3501.

במסגרת הערעורים הגיש הוועד להצלת בתי הכנסת של נווה צדק בקשה להכיר בבית אשר ברחוב ש"ס 7 כבית כנסת ומבנה לשימור.

ברצוני לברר מה מעמדו של הבית והאם אושר לשימור במסגרת התוכנית, וכן, האם הוכר המבנה כבית כנסת.

לתשובתך המהירה אודה,

שם: _______________

כתובת:_______________________

טלפון:_____________________

למעוניינים ניתן להתקשר לאחר משלוח הפקס ולוודא שהגיע ליעדו.

חשוב לציין שרוב חברי הועדה קשים להשגה ויהיה קשה להשיג תשובה מהירה, עם זאת זוהי חובתם הציבורית לענות לשאלות הציבור, ולכן יש לקוות שבתגובה למבול הפקסים שיגיע היום תנתן ההחלטה בקרוב ולפיה נוכל להמשיך ולפעול בעניין.

עלו והצליחו, ותודה על ההירתמות!

If it had happened in Warsaw...

Hello and Shalom!


If there would have been a threat to destroy an ancient synagogue in 
 Warsaw, Prague, Paris or London, The great Rabi Lau would have been the first to stand and shout "Anti-Semite!!!".
But when it happens here, in Tel Aviv, in Neve Tsedek, everyone in the Rabanut understands that the profit is more important, and none would actually DO anything.

Those who are interested in learning more, who would dare and actually send an e-mail or fax to someone about it, please contact us - we are starting this campaign in 6 days!
We have some press and media people on our side, some members of the parliament who are with us - will you join?

for more information please contact us by these ways:
bosmat@tlvtours.com
peulaachat@gmail.com
http://peula1.blogspot.com/
Or just look for us on the facebook.

Please send this by e-mail to everyone you think might be interested - we need as many voices as possible!
Thanks,

Bosmat Kohav
972-52-5583865

What can we do from abroad?

Apparently there's a lot we can do - without moving from our chair, not stepping out of the air-condition, and all you need is your computer.

So if you read this it means that you have one, there's a chance you care, and that you probably don't really know what we are about to do.

So there's a bit of an explanation:

There's a house, I want to save it from destruction. There are committees who talk, there are the police that don't investigate crimes around it, there's the TA municipality that doesn't do anything about it, there's the Rabanut that refuses to acknowledge the house as a synagogue, there's the press and Media that doesn't know the story at all.

I will be writing the letters and faxes, you will read them, cut and paste, and send them via e-mail or free fax to the address or numbers I will give you.

All the actions are written with the help and observation of the committee for saving synagogues in Neve Tzedek, The Council of Preserving Houses in Israel, a lawyer and more.

The first letter is being written as we speak, and will be sent to you Sunday noon.

Until then you are invited to read (in Hebrew) Ifat Avitzedek Kalfa's story of the house.

http://peula1.blogspot.com/2010/08/blog-post_12.html

דברי יפעת אביצדק קלפה - הועד להצלת בתי הכנסת של נווה צדק

10.8.10

 

קיצור תולדות סיפורי בית הכנסת חברת ש"ס, במאה ה21-

 

את דניאל פגשתי ב2007 בחירבה של בית מספר 7 ברחוב חברת ש"ס, שעליו ידעתי כי היה בית כנסת בעברו. הוא רצה להחזיר "עטרה ליושנה" כדבריו, לא הכרתי אותו, ומבחינתי הוא נראה כעוד פולש בשכונה. ההיסטוריה הוכיחה אחרת, הוא התחבר לחוני, נינו של מקים בית הכנסת, לכל אנשי השימור שהבאנו, והפך להיות שומר נאמן יום ולילה.

קצת לפני שדניאל הגיע לבית הכנסת, נערך משפט חזקה על המקום וחוני הנין הפסיד את בית הכנסת לאנשי ההקדש. השופטת האמינה שהם יישמרו על האופי המקורי של המקום, וחוני עלול לנצלו כנדל"ן. כוונתו של חוני הייתה להמשיך ולהחזיק את המקום כבית כנסת, אך הוא לא הצליח לשכנע את בית המשפט בכך.

בפועל זה התרחש אחרת. אנשי ההקדש תיכננו למכור את המקום, ליזמים פרטיים, מהרגע שהמקום החל לפעול, תוכניתם נגדעה.

זה לא הפריע להם למכירת חלקים מהמגרש והחצר של בית הכנסת לשכנים.

אם היה בידינו כסף לשכירת עורך דין ראוי, היינו תובעים את עלבון בית הכנסת, שהוקדש לטובת הציבור בתחילת המאה העשרים, מידי נציגי ההקדש שלצערנו כנראה להוטים לממש נכסים, וכן היינו תובעים את שבעים המטרים המקוריים של המגרש, שנמכרו לבעל הבית השכן.

בכדי לקבע את המבנה כבית כנסת, ביקשנו מהוועדה המחוזית היושבת כעת על תב"ע של תפרי נווה צדק, כי יכריזו על המבנה לא רק כדורש שימור חיצוני, אלא גם כבית כנסת המיועד לשימוש ציבורי.

אנחנו מחכים להחלטה בנושא(היא אמורה להינתן בימים הקרובים).

בינתיים במהלך כמעט ארבע שנים, דניאל נאבק ברמה היומיומית, לקיים את המקום כשהוא מפנים נושאים כמו ערכי שימור, שהיו זרים לו קודם.

דניאל סבל עשרות פעמים מהתנכלויות והתנפלויות פיזיות, כשבחלק מהפעמים הגיע בעטיין לבית החולים.

הכל קשור לבית הכנסת, אשר אף הוא סבל מוונדליזם. פריטים ששומרו ונבנו בכל כך הרבה מאמץ נותצו בין לילה.

מי מתנכל לדניאל ולבית הכנסת חברת ש"ס?

האם זה אנשי ההקדש שרצו למכור?

האם זה הקונים שהתכוונו לקנות, ודניאל נמצא שם כעצם בגרונם?

האם אלו שכנים שקיום בית הכנסת מעצבן אותם?

האם ישנה סיבה אחרת שאיננו יודעים?

ניסינו להפעיל כל מיני גורמים בתקשורת הישראלית, מתוך תקווה שחשיפה תגן על דניאל ועל המקום, בינתיים לא בהצלחה יתרה.

זה סוג של סיכום ביניים,

והתקוות והשאיפות גבוהות: מציאת הכסף, או עורכי הדין שיוכלו להחזיר למקום את הסטטוס הראוי לו, מיגור ההתנכלויות לדניאל, וכמובן שימור מלא לבית הכנסת והחזרתו לפעילות מגוונת ושלמה.

 

יפעת אביצדק- קלפה

הועד להצלת בתי הכנסת ההיסטוריים בנווה צדק.

מחאה חברתית - זה באמת עובד!

חוני, דניאל וגדעון - בן דודו של חוני המקריא את לוח ההקדש של הבית.

מנסיון!
בחיי!
מה צריך לעשות? לא הרבה!
את הרוב אני אעשה.
מה אעשה?
אכין לכם תבנית מוכנה של מכתבים, או מיילים, או פקסים, ואתם רק תצטרכו לשלוח.
בחינם.

במהלך הקמפיין אנחנו מתכננים לפנות אל מספר גופים ורשויות - ביניהם עיריית תל אביב, הרבנות הראשית, משטרת ישראל ועוד, וזאת כיוון שחשוב לנו לברר למה מצבו של הבית הוא כפי שהינו. מדוע מעמדו החוקי תקוע בוועדת התכנון המחוזי, מדוע למזיקים לבית אין צו הרחקה, מדוע הרבנות שהיא הבעלים החוקיים של הבית לא משלמת אל החשבונות במקום, ועוד ועוד שאלות. כולן מגובות בעדויות ואסמכתאות של המעורבים בפרוייקט, ביניהם הועד להצלת בתי הכנסת של נווה צדק, המועצה לשימור אתרים ועוד...

אז מה אתם צריכים לעשות?
בעיקר העתק והדבק, לשלוח לפי מספרי הטלפון והמיילים שאספק לכם, והכל במטרה להפעיל לחץ פיסי מתון על מי שאמורים להיות אמונים על שלום הציבור, שלמות המבנים, עתידנו הפיסי והרוחני ושימור המורשת התרבותית שלנו.

אז לכל מי שלא מכיר, מקווה שכאן הסברתי קצת יותר,
וזה הזמן להרשם כאן בבלוג לקמפיין,
לכתוב לעצמכם תזכורת,
לבקש ממני שאזכיר,
ולהתכונן - ביום ראשון יישלח המייל הראשון של הקמפיין!

עוד חמישה ימים

אז אנחנו יוצאים לדרך בעוד חמישה ימים.
מה על הפרק? שימור אתרים!
עם מי נתחיל? תקראו עד הסוף ותבינו.


כמה מילים לתזכורת והבהרה:
נווה צדק שהוקמה בשנת 1887 הכילה 8 שכונות שונות שהיום קשה להבדיל ביניהן. אחת השכונות, השניה להבנות, היתה נווה שלום שהוקמה ב 1890. בתי השכונה יועדו ליהודים מהמעמד הנמוך, ולכן רוב בתי השכונה היו בתים צנועי מידות, צפופים ופשוטים. בהרבה מהמקרים, מי שעלו לארץ ובנו בתים, היו אנשים עמידים שהעבירו את בתיהם לידי בתי כנסת או ישיבות, בתי מדרש, כוללים ושאר שימושים דתיים שהיה בהם צורך באותם הימים. אחד הבתים הללו הוא בית מספר 7 ברחוב שנקרא היום חברת ש"ס, ובעבר היה שייך למשפחת קראפט, אשר הורישה אותו לחברת המשניות של הרב זאב וולף גרינוואלד, ולשימושה עד נצח נצחים, לעולמי עד. 
במהלך שנות השמונים שכונת נווה צדק הפכה שכונת מצוקה איומה. עזובה, פשע, פלישות למבנים ועוד ועוד. אל בית השמש פלשו גורמים עבריינים, וגם אל בית הכנסת הצמוד (בתים מספר 5 ו 7 ברחוב).
במקביל החל להבנות מעבר לרחוב המרד פרוייקט מנשיה הגדול ורבים ממבני נווה שלום נרהסו לטובת מגרשי החניה האדירים שעל הרחוב, כפי שאירע לבתים מספר 2, 1.
האדם אשר פלש לבית הכנסת מת בנסיבות מסתוריות, לא טבעיות ככל הנראה, כפי שאירע גם לזוג הקשישים שהתגוררו בבית מספר 3 ואשר שימשו שנים ארוכות את בית הכנסת.


בשל אי הפעילות של המקום במשך השנים הארוכות שבין סוף שנות השמונים ועד 2006, פנה חוני (איצקוביץ') המעגל אל הרבנות וההקדש בבקשה לעזרה בשיקום ושימור המקום. בפנייתו זו הציג בפניהם את כל המסמכים ההיסטוריים המוכיחים שהבית שימש בית כנסת שנים ארוכות, והועבר לרשות הרב גרינואלד על מנת שימשיך וישמש ככזה לנצח נצחים.
לצערנו בהקדש הוחלט לפרש את המושג "נצח נצחים" כמושג זמני בלבד, ורק כל עוד הבית אכן משמש כבית כנסת הוא בעיניהם מועמד לשימור. חילוקי הדעות הגיעו אל בתי המשפט, ובהם בשל חוסר צדק כלכלי, הצליחו נציגי ההקדש להשיג חזקה מוחלטת על הבית. במסגרת השגת החזקה על המקום החל תהליך המכירה של מתחם בית הכנסת, וכל סביבותיו של המתחם החלו להמכר, בזה אחר זה, בית מספר 3, החצר שהפרידה בין בית מפסר 3 ובית הכנסת ושימשה לאירועים וחגיגות בבית הכנסת הפכה לבית פרטי ללא רשיון, השטייבל מצדו המזרחי של בית הכנסת הפך לחניה פרטית של השכנים בהמשך הבלוק, עזרת הנשים נחסמה ועומד כרגע להבנות שם בית נוסף. ממתחם שהכיל כ 450 מ"ר, נשארו כרגע לבית הכנסת פחות מ 150 מ"ר עומדים.


המשך הסיפור:

הבית עמד כך עזוב בשנים האחרונות עד אשר לפני 4 שנים הגיע למקום בחור בשם דניאל רוימי, שניסה להכנס ולשפץ, ולמזלנו נעצר על ידי יפעת אביצדק קלפה, שהפנתה אותו לאנשי המועצה לשימור אתרים, אגף ההנדסה של עיריית תל אביב וחוני המעגל (כולם דמויות מפתח בסיפורנו), שכולם ביחד וכל אחד לחוד, סייע בידיו של דניאל לשפץ, לסדר, ולהפעיל מחדש את בית הכנסת.

בארבע השנים האחרונות הבית עומד, פתוח, פעיל ומסביר פנים, ולכן כרגע למרות רצונם העז של נציגי ההקדש למכור את הנכס, בשל הפעילות המתקיימת במקום אין באפשרותם לעשות כן.

לרוע מזלו של דניאל ישנן גורמים עברייניים אשר עדיין מסתובבים ברחבי שכונת נווה צדק המתחדשת, והללו מנסים להרע ולהזיק לו ולפועלו בכל דרך אפשרית, הכוללת לעתים תכופות גם אלימות קשה כלפיו, ובבית עצמו (אלימות הכוללת השחתת רכוש, וכן פגיעה פיסית בדניאל היושב במקום יומם וליל ואינו מעז לצאת מן הבית שמא בצאתו ייפגעו הקירות או הרכוש שנמצא במקום, וכולל ארון ספרים מקורי, רצפות מעוטרות מקוריות ועוד ועוד...).
לצערנו עד כה נערמה במשטרת ישראל כמות נאה של תלונות שהוגשו על ידי דניאל וחוני, אולם כל התלונות שנאספו בשנים האחרונות אינן מטופלות.

(בתמונה דניאל עומד ליד הדלת, חוני יושב ומצלם ולי חם!)

אחת הפעולות החשובות שלנו תהיה לפנות אל משטרת ישראל והמפקחים על פעילותה, כולל אנשי תקשורת, וננסה להבין מדוע אין המקרה מטופל כראוי.

מי בענייני שימור?

אהלן לכולם וכולן!

 בעוד שבוע מתחילים לשנות. במשך חודש וחצי, עד סוף החגים, נפעל ביחד למען מטרה קטנה-גדולה: ננסה להביא להכנסת בית ברחוב חברת ש"ס 7 בנווה צדק,לתוך תוכנית השימור על עיריית תל אביב. למה הוא לא נמצא שם? שאלה מצויינת! ננסה גם לדחוף קידום שימור אתרים נוספים בשכונה כמו מתחם הרב קוק, בית הכנסת מראות הסולם ועוד... למה מכרו אותם בזול? למה הם עומדים ומתפוררים? שאלות מדהימות! ננסה לענות על כל אלו ועוד במיילים הבאים שנשלח.

 מה שנעשה בחודש הזה זו פעולה אחת ביום. זהו סוג חדש של אקטיביזם, פלש-מוב    מתמשך, אחד בכל יום. לא הפגנה בכיכר רבין, אבל הרבה יותר מ"תחתמו על העצומה הזו!!" החד פעמי והלא יעיל. פקסים, אי מיילים, טלפונים, הצטרפות לקבוצה בפייסבוק, הכל למען שהבית שברחוב ש"ס 7, יוכר כאתר מורשת של עם ישראל בארץ ישראל, שלא לדבר על חשיבות השימור שלו בשל היותו אחד מבתי הכנסת המקוריים שעוד שומר על שימושו המקורי מאז 1911. ננסה לפנות לגופים, אנשי ציבור ותקשורת, שאחראים להבטחה שהמקום יישמר כאתר ציבורי, כפי שהובטח והוקדש לו לפני שנים.

 כמה אנחנו באמת מאמינים שנזיז משהו? אנחנו לא יודעים. זה תלוי הרבה בכם, בהשתתפות שלכם, בכמה חברים תביאו, בכמה רעיונות תעלו, בכמה תאמינו. כי אנחנו עולים על המגרש הזה כדי לנצח, בין אם זה הגיוני או לא. ייקח חודש, חודשיים, שלושה – אנחנו כאן כדי לפעול.

במהלך השבוע הקרוב ננסה לארגן בלוג, עמוד פייסבוק ורשימת תפוצה ראויה.

לכל מי שיכול ורוצה לעזור - נשמח לעזרה בכל התחומים הללו, ובעיקר במחשוב, פרסום, חקיקה, פרסום, עתונות, תקשורת, פרסום, 

ועיקר העיקרים - מצטרפים?

ביום ראשון, ה 15/8/10, פעולה ראשונה. אתם מוזמנים להירשם לתזכורות במייל חוזר. 

 טוב, אז כמו שאומרים אצלנו, יאללה בלגאן 

אנא הפיצו במייל לכל מי שתמצאו לנכון!

ולהתראות ביום ראשון,